החלטה בתיק ת"א 38807-02-11

1. לפניי עתירת המבקשים - התובעים בתביעה כי אתיר להם שלא לתבוע את הסעדים להם הם זכאים, דהיינו - לפצל סעדיהם, בהתאם לתקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984.
2. המודבר בתביעה שהוגשה על רקע סכסוך שהתגלע בין האגודה השיתופית (המשיבה 1, להלן: המשיבה) לבין המבקשים על רקע פסק בורר משנת 1986 - אשר קבע כי המבקשים חייבים למשיבה סך 45,118 $ (דולר, ארה"ב) ועליהם לסלק חוב זה תוך 5 שנים, בין השאר באמצעות מכירת תוצרת גידול ענבים דרך המשיבה, וכתב ויתור שנחתם כחודש לאחר מכן, ובו מוותרים המבקשים על חבורתם במשיבה ועל זכויותיהם, כולל אדמותיהם וביתם - במשק 45 (להלן: הנחלה) אותה קיבל המבקש מסבו במתנה. המבקשים טוענים כי לאחר שנלקח מהם המשק - אדמותיהם חולקו בין המשיבים הנוספים כאן. המבקשים טענו בכתב התביעה כי בית המשפט בשלוש ערכאות קבע כי כתב הויתור שנחתם בין הצדדים דינו ביטול, שכן נחתם בנסיבות של עושק, תוך ניצול מצוקת המבקשים. לטענת המבקשים, על אף פניותיהם החוזרות, לא השיבו המשיבים את המגיע למבקשים לאור פסקי הדין של בתי המשפט. על כן, עתרו המבקשים בתביעה שללפניי להורות על סילוק ידם של המשיבים מאדמות המשק שניטלו מהם, וכן כי אורה למשיבה להשיב להם את זכויותיהם כחברי אגודה. כן תבעו המשיבים נזקיהם בגין עוולתם של המשיבים, אולם לאור העובדה שנזקם טרם התגבש במלואו - עתרו הם בבקשה שלפניי.
3. המשיבה טענה מנגד כי המבקשים לא רשומים כחוכרים בספרי מנהל מקרקעי ישראל, ועל כן טענותיהם אודות בעלותם באדמות הנחלה לא הוכחה, ומעבר לכך מנהל מקרקעי ישראל רואה במבקשים מחזיקים בלתי חוקיים, ובנחלה - כפנוייה, זאת כיוון שאביו של המבקש אינו היורש היחיד של הסב, בעל הנחלה, ואילו תצהיר ההסתלקות של אחי אביו אינו כדין . עוד טענה היא כי חובם של המבקשים על פי פסק הבורר לא נפרע עד היום, והמשיבים אף לא עשו דבר על מנת לפורעו, וזהו התנאי להשבת נחלתם. המשיבה טענה כי ככל שתוגש תביעה נזיקית, תעמוד היא על טענת ההתיישנות. בעניין זכויות חברי האגודה להם טוענים המבקשים טענה המשיבה כי המבקשים ויתרו על זכותם למגרש לבנייה, וכן לא שילמו עבור קבלת זכות למגרש בהרחבה ולא הגישו בקשה לקבלת מגרש לבן ממשיך, אך בכל מקרה לא היו עומדים בתנאים לקבלתו. באשר לקבלת מניות באגודה "כרמל מזרחי" המשיבה טוענת כי אין הדבר באחריותה, וכי המבקשים לא עמדו בתנאים לקבלת מניות אלה. באשר לאדמותיו טענה האגודה כי הוצע למבקשים הסדר לפיו תושב להם הנחלה תוך 15 שנה עד לפריעת חובם, אולם לשם כך עליהם להירשם כבעלי הזכויות בנחלה, מה שלא נעשה עד כה, ובכך הכשילו המבקשים את ההסדר לו הסכימו. המשיבה טוענת כי חובם של המבקשים רחוק מלהיפרע והוא עומד כיום על כ- 4.4 מיליון ש"ח.
4. יתר המשיבים הצטרפו לטענות המשיבה, אולם הוסיפו כי באשר לאדמות שהועברו למשיב 2 וממנו למשיב 4, הרי מדובר ב-9 דונם ולא בעשרה דונם, וכי הם אינם מעובדים, ולגבי האדמות שהועברו למשיב 3, נטען כי לא היו מעולם חלק מנחלתם של המבקשים.
5. המבקשים טוענים בבקשתם כי ברצונם לפצל את התביעה לסעד בגין הנזקין הממוניים והנפשיים שנגרמו להם בשל העושק שביצעה המשיבה, מן התביעה כאן לסילוק יד ולהשבת הזכויות שניטלו מן המבקשים שלא כדין. לטענת המבקשים, נזקם של המבקשים בגין העושק - המתבטא בחוסר יכולתם לעבד את אדמות המשק ולהפיק ממנו רווחים, עודנו נמשך, ועל כן מבוקש להפריד סעד זה, ולאפשר למבקשים לתובעו רק לאחר שיושבו למבקשים זכויותיהם ונחלתם.

6. המשיבה טוענת בתגובתה כי לשאלת ההתחשבנות הכספית חשיבות מכרעת בתביעה כאן, שכן ברור שהסעד של השבת זכויות המבקשים תלוי בכך שהמבקשים פרעו את חובם למשיבה, ועל כן אין זה נכון להפריד בין הסעד הכספי לסעד של מתן צווי עשה להשבת זכויות המבקשים. עוד טוענת המשיבה כי ככל שמלוא הנזק טרם התגבש, יוכלו המבקשים לעתור לתיקון כתב התביעה בסמוך למתן פסק הדין.
7.  יתר המשיבים טענו כי נזקם של המבקשים מוכחש, שכן אדמותיהם הועברו כדין, וכן האדמות לא הפיקו רווחים, וככל שהפיקו המשיבים רווחים הרי הם מתקזזים כנגד ההפסדים. 

דיון והכרעה

8. הכלל עליו מורה תקנה 45 לתקנות הינו, כי כאשר עילת התביעה היא אחת, אין לפצלה לתביעות אחדות, אלא יש למצות את מלוא הסעדים בתביעה אחת (ראו: ע"א 466/89 צברי נ' מסוארי פ"ד מה(1) 177). סעד שלא נדרש, אין לתבוע בתביעה נוספת, אלא אם התקבלה רשות לכך מאת בית המשפט. כמובן, רשאי התובע לוותר על סעד לו הוא זכאי, אולם אם עשה כן, לא יוכל לתובעו בעתיד (ראו: ע"א 7905/98 Aerocon C.C . נ' הוק תעופה בע"מ פ"ד נה (4) 387).  תכליתה של תקנה 45, בדומה לרציונאל העומד ביסודה של תורת מעשה בית דין, הינה מניעת הטרדת הצדדים להליך פעמים מספר בגין אותה עילת תביעה, וכן האינטרס הציבורי במניעת הטרדתו של בית המשפט פעמים רבות, אשר משפיעה על זכות הגישה לערכאות וגובה מחיר כלכלי מהקופה הציבורית (ראו: א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" (מהדורה עשירית, 2009) 126-127 (להלן: גורן).
9. הגדרת עילה לצורך הקביעה האם מדובר בעילת תביעה אחת, הינה - כל אשר בלשון בני אדם נחשב לסיבה הדומיננטית של התביעה הראשונה (ראו: ע"א 477/68 הופמן נ' מיכאלי-לויטל פ"ד כג(2) 52) . הנטייה כיום הינה להרחיב את הגדרת המונח העילה, בהקשר לתקנה 45, וזאת, מתוך מגמה שלא להטריד את הנתבע בתביעות רבות בשל אותו מעשה, כאשר ישנה חשיבות למחלוקת המהותית, ללא צורך בחפיפה מוחלטת בין העילות ( גורן, 131).

10. בענייננו, עתרו המבקשים לפצל את התביעה בגין נזקיהם, מן התביעה כאן לסעדים של השבת הזכויות שניטלו מהם וסילוק ידם של המשיבים מנחלתם, כאשר המבקשים לא פירטו מהם הנזקים, אלא את העובדות בגינן תובעים הם נזקיהם - עושק המבקשים ושימוש באדמותיהם משך כעשרים שנה. לטענתם, מלוא הנזק טרם התגבש. המשיבים, מנגד, כופרים בנזקים, וחלופין טוענים כי לדיון בהם חשיבות מכרעת, שכן השאלה הכספית - דהיינו רווחיהם של המשיבים מן האדמות היא שעומדת ביסוד סעדי ההשבה וסילוק היד המבוקשים, שכן גובה רווחיהם יקבע את גובה החוב שנותר למבקשים. לחלופי חלופין טוענים הם כי ניתן יהיה לתקן את כתב התביעה בסמוך לפסק הדין, כאשר אז יתגבש מלוא הנזק.
11. לכאורה, כאשר מדובר בנזק נמשך או בהפרה נמשכת של חוזה, על התובע לתבוע את נזקיו עד ליום הגשת התביעה, ומיום הגשת התביעה ואילך - מדובר בעילה שטרם באה לעולם, והתובע יוכל להגיש תביעה חדשה בגינו (ראו: ע"א 830/86 ס.א.ר. חרושת דפנה (שותפות רשומה) נ' ס.א.ר. סרט אלכסון בע"מ פד"י מב(4) 805). על כן, לכאורה, על המבקשים לצרף לתביעה את כלל הסעדים שעילתם התגבשה עד ליום הגשתה, ובכלל זה הסעד לפיצויים בגין נזקיהם. את הנזקים מיום התביעה והלאה יוכלו הם לתובע בתביעה נפרדת, וללא צורך באישור בית המשפט להגשתה. כך גם התרשמתי כי אכן לנזקיהם של המבקשים קשר לא מבוטל לרווחיהם של המשיבים מן האדמות, כך שרווחי המשיבים יכולים להוות אינדיקציה לנזק שהוסב למבקשים מנטילת אדמותיהם, אם כי, כמובן, פתוחה בפני המבקשים האפשרות להוכיח נזקיהם בדרכים אחרות.  
12. דין הבקשה להידחות. הנזק שלטענת התובעת טרם התגבש הוא הנזק העתידי (שכאמור, אינו טעון פיצול סעדים), ואולם הנזק שאירע עד ליום הגשת התביעה התגבש.
13. שבתי ועיינתי בבקשה ולא מצאתי נימוק המצדיק פיצול הסעדים. כאמור, הנימוק היחיד העולה מן הבקשה כי "הזנק טרם התגבש" אולם כאמור, נזקיהם הכספיים של התובעים התגבשו, שכן עד ליום הגשת התביעה ניתן לאמוד מהו הנזק שנגרם להם בגין שלילת זכותם להשתמש במקרקעין (למקרה וטענתם בכתב התביעה כי נשללה מהם זכות השימוש תתקבל). כמו-כן אף הנזק שנגרם להם למקרה ובית המשפט לא ייעתר לצו בשל העדר אדמות לחלוקה ולא יורה על השבה בעין אלא על השבת שווי הזכויות (למקרה ובית המשפט יגיע למסקנה כזו), אף במקרה זה מדובר בסעד הניתן לשומה כספית היום, אף שכרוך הוא בהבאת ראיות נוספות, אולם, כאמור, התובעים אינם טוענים כי יש לפצל את הסעדים בשל הצורך בהבאת ראיות נוספות. 
14. הדברים הנ"ל נאמרו מבלי להביע דעתי לגבי סיכויי התביעה או לגבי הסיכוי שהסד הנתבע יינתן בידי התובעים בסופו של יום.
15. סוף דבר, מקום שהנימוק היחיד הוא שהנזקים טרם התגבשו (מקום שקבעתי, כאמור, כי נזקים אלה, שהתהוו עד ליום הגשת התביעה- התגבשו) ובהעדר נימוק משכנע אחר בבקשה לפיצול סעדים- אין בידי להיעתר לבקשה.
16. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז חשון תשע"ב,14 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: